עליזה זילברשיין ז"ל נולדה ב-ד' ניסן הת"ש, 12 לאפריל 1940, יום שישי בתל אביב

♦ בת בכורה להוריה נפתלי וסלבה (לבית סגל) שעלו לארץ בשנת 1935 מליטא. אביה שימש כצלם ואמה ניהלה את חנות הצילום

♦ אחות בכורה לאהובה ז"ל וסיגי (סגליה) 

♦ בתיכון למדה בצייטלין עד כיתה י' . החל מכיתה יא' למדה בתיכון כילדת חוץ בקבוצת יבנה. בגיל 17 החלה ללמוד סיעוד בבי"ח שערי צדק בירושלים. 

♦ בגיל 20 נישאה למנחם והשניים התגוררו בירושלים עד לסיום לימודיהם.

♦ לאחר סיום לימודיה עבדה במרפאות בקהילה ברמת גן שם התגוררו

בשנת 1965 החלה לעבוד בבי"ח תל השומר במחלקה פנימית וכירורגית

בשנת 1967 החלה ללמוד בקורס המיילדות הראשון שנפתח בבי"ח תל השומר.

בשנת 1979 עברה עם משפחתה לגור בקבוצת יבנה שם עבדה שנתיים כאחות בקיבוץ.

בשנת 1981 החלה ללמוד באוניברסיטה תואר ראשון ולאחריו תואר שני. בד בבד שימשה כמדריכה קלינית בבית הספר לסיעוד בבי"ח תל השומר.

בשנת 1986 עברו להתגורר בכפר סבא.

עבדה כ-40 שנה כמיילדת בבי"ח תל השומר, ואף שימשה שם כמורה לתקשורת בין אישית בבית הספר האקדמי לסיעוד. הייתה פורצת דרך בתפישתה ביחס מכבד אל החולה בכלל ואל היולדת בפרט והעבירה את מורשתה לצוותים שעבדו עימה ולכל תלמידיה. 

♦ ממייסדות חטיבת בריאות האישה בחוג לסיעוד באוניברסיטת תל אביב ועמדה בראש חטיבה זאת בבית הספר אקדמאי לסיעוד תל השומר עד לפרישתה.

♦ לאחר פרישתה מעבודתה בבי"ח תל השומר, המשיכה לעבוד שם כמרצה בבית הספר לסיעוד וכן כיועצת במלונית ליולדות.

♦ לאחר מכן החלה לעבוד בבי"ח מעייני הישועה ובכלל זה הקימה שם את המרפאה להריון בסיכון גבוה.

♦ עליזה אהבה וממש חיה את עבודתה אותה המשיכה עד שחלתה.

♦ במשך שנים רבות העבירה קורסי הכנה ללידה, העבירה סיורים בחדר לידה ואירגנה כנסים בבי"ח תל השומר.

♦ כל השנים המשיכה ללמוד קורסים בנושאים מגוונים כמו הנחיית קבוצות, ניתוח זיכרונות ילדות, דמיון מודרך, קורס כתיבה יוצרת, גרפולוגיה, רפלקסולוגיה ועוד.

♦ כתבה את הספר "אף אחד לא יודע שום דבר" – אסופת סיפורים על מפגשים אנושיים מרגשים, לפעמים מצחיקים, שאת כולם חוותה במהלך שנות עבודתה.

♦ עליזה, יחד עם חברתה ציפי מונט דולה ותיקה, הכשירה דולות ומדריכות הכנה ללידה ויחד הקימו קורס ייחודי להדרכת סבתות בחדר הלידה.

♦ למרות עיסוקיה הרבים, התנדבה במסגרות מגוונות בין השאר ב"יד שרה" במספר פרויקטים, בין השאר ככותבת ספר קורות חייה של ניצולת שואה. 

♦ עליזה אהבה את החיים וטיילה במקומות אקזוטיים ועסקה בפעילויות אקסטרים ברחבי העולם, כגון שיט באלסקה, מזחלות עם איילי צפון בלפלנד, אומגה ורפטינג סוער בדרום אמריקה. טיילה מספר פעמים במזרח הרחוק בסין, וייטנאם והעפילה על הר געש פעיל באינדונזיה, מסעות ספארי וביקור שבטים שעדיין לא ראו אדם לבן באפריקה.כך גם צללה עם דולפינים וצנחה צניחה חופשית מספר פעמים כשהאחרונה עם נכדיה הגדולים בגיל 75.

♦ עליזה אהבה אנשים והפכה רבים ממכריה לחבריה הטובים ביותר.היא הייתה עבורם אוזן קשבת ונתנה לכל אחד ואחת את ההרגשה שהוא חשוב מיוחד ואהוב עליה ביותר.תמיד מצאה זמן ללוות עשרות אנשים ברגעים שמחים, מרגשים ואף כואבים.עליזה הייתה משמעותית מאד עבור חבריה הרבים, חבריה לעבודה, תלמידיה, מכריה וכמובן בני משפחתה.

♦ עליזה זכתה בחייה ל 4 ילדים 3 חתנים וכלה, 20 נכדים ו-6 נינים ואנחנו בני המשפחה מודים לקב"ה שזכינו בה.

עליזה נפטרה כשהיא עטופה באהבה רבה בבני משפחתה בכ"ז אדר תשע"ט לאחר מאבק במחלת הסרטן שבוע לפני יום הולדתה ה-79.