בס"ד
אימוש יקרה ואהובה שלנו.
אנו כל כך גאים להיות הילדים שלך.כמה הצמחת האמנת ואהבת אותנו.
יש כל כך הרבה מה לומר עליך…והמילים לא יוכלו להכיל את כל מי ומה שאת.
אמא כולך מלאת אהבה, אהבת את כל אחד מבני המשפחה המופלאה שלך.
כל נכד משוכנע שהוא הנכד\ה הכי אהוב על סבתא. וזה סוד קסמך
בהתלהבות אמא ספרה לי ששמואל אמר לה "אני אהיה סבא כמוך, סבתא. אשב ואדבר באמת עם הנכדים."
זכיתי שתכירי חלק מנכדי ,ניניך, כמה הם אהבו אותך. והיית משמעותית להם.
.
כמה היה חשוב לך, המפגשים המשותפים.
כמו בכרי דשא. ושבתות משותפות.
גם המשפחה המורחבת סרברים, זילברשיינים, היו חשובים לך.
וארגנת מפגשים משותפים, כמו כל צאצאי סבא אלקנה ,מפגשי סוכות.
אמא אהבת את חבריך. וקיימת איתם שיחות נפש. וכל אחד הרגיש שאת החברה הכי טובה שלו. בסיפוריך המרתקים. הבדיחות שידעת לספר כל כך יפה.

אהבת את החיים. וידעת לנצלם בטיולים אקזוטיים, אקסטרים, צניחות עם נכדים וטיולי בר\בת מצוה.
ומצד שני, להנות מהדברים הכי קטנים, כמו קפה, קרן שמש. ומים. .שירי א"י.'מוזיקה קלסית. ושיעורי תורה

הנתינה הייתה נר לרגליך, גם במקצוע שבחרת, נגעת סייעת ועזרת.
פורצת דרך בתפיסת עולמך, כבר לפני 50 שנה אפשרת לידות טבעיות. לימדת בבי"ס לאחיות ובאוניברסיטה . דרך מתודות מיוחדות ,סרטים, מצגות וסימולציות על הכבוד לחולה .והקמת דורות של תלמידים ותלמידות שהמשיכו את דרכיך.
כשחלית והבנת מיד מה המשמעות, קיבלת זאת באהבה. בלי טרוניה. כהרגלך בקודש, ראייה חיובית על החיים.
עם כל אחד מבני המשפחה, סידרת מיד את כל הפרוצדורות. סגרת איתו מעגלים של ברכות, המלצות. התנצלות כשצריך. ובעיקר אהבה.
"תקנו אוכל, אין צורך להביא". אפשרת לנו לפנק אותך. ניסית שלא להטריח..
בלילה האחרון הגענו כל הילדים חלק מהנכדים, ושרנו והתפללנו, ודברנו ובעיקר איפשרת לנו להפרד, כמו שאת אוהבת מחוברים אוהבים, שרים ,בוכים, וצוחקים.
וברגעי נשמותיך האחרונות. הבטחנו, שנמשיך בדרכך:באהבה נתינה, חיבור נשמח בכל השמחות שלא הספקת להיות. בהכי שמחה שיש .נדאג לכל המשפחה .
רוצה להודות לבורא עולם שדאג שלא תתבזי, ללא כאב, לאחים המופלאים שלי, לסיגי היקרה, לענתי, ליענקלה שהתנהג כמו עוד בן,
לתמי שעשתה באהבה ,משמרות כמונו. ליוסי צביקי,
לשכנים המקסימים במיוחד לשי ואריאלה ,לורדה וצביקה .לרותי ולציפי מונט.
סליחה מכל אלו שלא הזכרתי, שדאגו ותמכו.
וכבדו את אמא בשעותיה האחרונות.
ליאת

אמאלי אהובה
בשבוע הבא ביום שני נחגוג לך יום הולדת 79. את כל כך אוהבת את התקופה הזאת, האביב, הפריחה, הגינה שמתחילה ללבלב.
לפני 3 חודשים התבשרנו על המחלה וכמו כל דבר אצלך קיבלת את זה בצורה הכי אופטימית שיכולה להיות. אמרת לנו: טוב שהגידול בא זה יעזור לי לעשות סדרי עדיפויות- לשחרר את מה שצריך ולהעריך את מה שיש. ואחר כך אמרת לגידול: זהו עזרת לי מאוד ועכשיו הזמן שלך ללכת, והתחלת להילחם.
לצערנו, מהר מאוד הבנו שלא נצא מזה. ולאורך כל התקופה לא התלוננת ולא קיטרת רק בירכת על כל דבר קטן: על כל דבר שאנחנו עושים לך טוב, תבשיל טעים, עזרה בנסיעה. כל כך ביקשת לא להטריח אותנו.
לא הבנת איך מסתדר חולה שאין לו משפחה תומכת כמו שלך.
רק דבר אחד הרגיז אותך- כשראית שצוות רפואי לא הבין את הדבר החשוב ביותר וזה התקשורת המכבדת את החולה, הנושא שלימדת בבית ספר לאחיות בתל השומר והיה בעבורך מפעל חיים. כל כך חשוב היה לך הקשר האנושי שהוא חלק בלתי נפרד מהטיפול.
אמאלי
קיבלנו ממך הרבה. חלק בגנטיקה וחלק בדוגמא שנתת לנו. האופטימיות, שמחת החיים, המבט שלך על החיים שהיה מיוחד במינו שהצליח לראות בכל אדם מה שאחרים לא רואים, התייחסות לכל אדם בגובה העיניים, היעילות, עזרה לחברים, האהבה לטבע והטיולים. זה משמח לראות תכונות שלך אצל הנכדים.
כמוך אנחנו משתדלים לנסות ולשפר, לעבוד על הסבלנות שלנו, להכניס בדיחות בזמן הנכון…
דודתינו סיגי אהובה. מתאים לברך אותך כך כדי להכניס גם את אהוביק לתמונה. את יקרה לנו מאוד, איבדת את אהוביק לפני חודשיים ועכשיו את אמא. מאחלת לך בריאות טובה ושנים טובות כי את כל כך חשובה ומשמעותית בחיים שלנו.
וגם בשעה קשה זו אי אפשר שלא להודות ולשמוח על הטוב. אנחנו מודים לך אמא, על ההורות המכילה, על האהבה ועל כל כך הרבה חברים וחברות שלך שתמכו בנו בתקופה האחרונה. תודה לכם חברים יקרים ואהובים. תודה לשכנים שהם כמו משפחה. תודה לחברים ולמשפחה שלי ושל כולנו שעזרתם לנו וקיבלתם בהבנה את המשימה שהייתה לנו. ולכם האחים היקרים והאהובים שלי מעריכה אתכם ושמחה בכם.
תודה לך אמא על המשפחה האהובה שטיפחת והשארת. את יכולה לנוח בשלום.
יהי זכרך ברוך
בתך נעמה

סבתושקה

צריך הרבה יותר מכמה מילים ועמוד כדי להסביר מה זה להיות הנכד או נכדה שלך, צריך הרבה יותר מזה, חיים שלמים כדי להצליח להתחיל להסביר מי את ומה היית בשביל כל המשפחה. את הפעם הראשונה שפגשתי אותך אני לא זוכרת. היית המיילדת בחדר לידה כשייצאתי, כמו רבים מבני דודי, ואת היית מהראשונות לפגוש אותי. תמיד סיפרת לי שכשיצאתי הייתי כל כך מכוערת שרצית לדחוף אותי חזרה. וככה הפכת להיות סבתא שלי, אוהבת, אמיתית, מדברת מלב אל לב, מצחיקה, שטוטניקית, הרפתקנית, קצת משוגעת והרבה הרבה הסבתא הכי טובה שיש.

גידלת אותנו עם סיפורים והומור, עם צ'אן סו לין, הירח שמספר סיפור, החתול שלא בא אליי ומירה כפירה. הטיולים בבר מצוות ובת מצוות, הכובעים המדהימים בכל האירועים והחיוך מתחת למשקפיים המדליקים, חיוך שלשל נכד היה אחד משלו, אז רציתי להגיד לך סבתושקה תודה, על מיע שאני ועל המשפחה שלי, משפחה מדהימה שרק הופכת מדהימה יותר עם קשיים.

אני אתגעגע אלייך סבתא ואת מלווה אותי בכל. את מלווה אותי בבדיחות, בסיפורים, בעוצמות שיש בתוכי, באופטימיות, שאמא שלי ובדודים שלי, במשפחה שלי ולמרות שלא תיהיי איתי פיזית את גם מלווה אותי לחופה.

אני מבטיחה לך שכל מה שאמרתי ועוד- ישארו חלק מאיתנו.
תודה לקב"ה שזיכה אותי ב26 שנה איתך ובלהיות מי שאני בזכותך.

אוהבת.

סבתא שלי אהובה,
אני יושבת בבית שלך וכותבת וזה נראה לי הזוי, איך אפשר לכתוב עלייך בלשון עבר??
רק אתמול נפגשנו כשכל המשפחה סביבך, שרה, מחבקת ואוהבת אותך, רק כדי להרגיש אותך עוד קצת בפעם האחרונה.

סבתא שלי, אין הרבה אנשים שהשאירו אחריהם רזומה כמו שלך, אהבת את העולם והעולם אהב אותך. היית סבתא מדהימה, אמא מדהימה, חברה מדהימה, מיילדת מדהימה ותמיד עם חיוך וצחוק וגם כשהחיים צחקו עלייך את צחקת עליהם בחזרה. לא הפסקת להנות לרגע.
איך שמחת שהספקתי לספר לך שאני בהריון ןכמה הייתי רוצה שתכיני אותי לקראת הלידה ושתספרי לילדים שלי כמו שסיפרת לנו את "פעם כשהייתי קטנה כשיבולת שטרם גבהה" ו"עמדתי על הגשר" ו" גוגוטם הלך לים" ו"קאו קאו".

היית סבתא לתפארת וכשאני שומעת מאנשים סיפורים עלייך אני מתגאה עוד יותר שאני הנכדה של עליזה.

אני אוהבת אותך סבתא ויודעת שאת נחה עכשיו בשלווה, אני מבקשת את סליחתך אם פגעתי או אמרתי משהו או שלא אמרתי משהו.

תשמרי עלינו מלמעלה .

אוהבת אותך סבתושקה וכבר מתגעגעת.

עליזקה שלי, דודה יקרה ואהובה שלי נפטרה אתמול.
אחרי כל הימים הסוערים והגשומים התבהרו השמיים ונצבעו בתכלת ואלפי פרפרים צבעוניים שרק בקעו מהגולם רקדו באויר. בדיוק כמוך. את רקדת את החיים עד תום. ליווית ברוך ובאהבה אלפי תינוקות במסע שלהם כשנולדו. היית מיילדת אחרת. והיית גם מורה למיילדות ולתקשורת עם חולים. וחוץ מזה היית סופרת וטיילת שגמעה מרחקים, כבשה הרים ולמדה בדרך תרבויות ואנשים על כל הצבעוניות שלהם. ומסביבך תמיד הבית היה מלא בכל ילדיך, נכדיך וניניך. וכמה שהבית היה מלא תמיד כל אחד הרגיש כמה הוא חשוב במיוחד לך. רגעים רבים שהיו רק שלי ושלך נצורים בליבי באהבה. תודה על רגעים של אהבה וחסד שזכיתי להרגיש כמה אני חשובה לך ואהובה.
ליאתי, נעמונת, אלקי וצביולה- תודה לכם בני דודתי שהפכתם לאחים של ממש עבורי ועל זכות גדולה שנתתם לי להיות חלק מהדרך בה סיימה את המסע בעולם הזה כשהיא מוקפת בכל כך הרבה אהבה ושירים.
סיגי שלי, דודה שלי יקרה! את לא לבד. את מוקפת בכולנו וכולנו איתך.
עליזקה, קשה לי לסיים כי את כל כך נוכחת בליבי. אני אוהבת אותך יקרה שלי ונוצרת בליבי כל רגע, כל שיחה, כל רגע בו הושטת ידך לידי בחום, בחיוך ובאהבה. בטח עכשיו בשמיים את עם אמא ועוד הרבה אנשים שאהבו אותך וחיכו לך בתכלת אתמול באהבה.
ענת

דודתי האהובה עליזקה
את נשמתי הראשונה בעולם עשיתי בזרועותייך .
הנשימה והבכי הראשון של שלושת ילדינו היו בידייך האמונות , העוצמתיות , הרכות והמלטפות.
הקשר ביננו היה כה מיוחד , כנה , אמיתי .
אשת חייל ייחודית , לוחמת , לביאה .
מאגדת ומאחדת שבט לתפארת .
תמיד מצאת את הזמן לכל הנכדים ,שלך ושל אחיותייך.
את תחסרי לי , מאוד .
אהבתיך אהבת אמת .
איתי

אהובתי לבנת כנף. עופי לך לשלום. אהובתי, חברתי, מורתי, האמא שלא ילדה אותי, נשמתי התאומה, מצחיקה שלי, את שלימדת ומלמדת אותי היא אהבה מהי, חכמה, חיבור וחיבוק. המאזנת והזורקת לקצוות. את שהכל היה אפשר להגיד לך, שהכל אמרת לי ולא חסכת ממני. שנישקתי אותך וחיבקת אותי ברגעים מסריחים של החיים וגם אז הודנו מקרב לב על הקצוות ועל האיזונים. שוטי לך אהובתי. אמרת לי לא להצטער אז אחרי שנטמנת באדמה התבוננתי לשמים ובכיתי נורא ושמחתי ממש.
ציפי מונט